נתיאחראי על איסוף החומר והעריכה: שטיין נתי פיזיותרפיסט מומחה לפציעות ספורט, רפואת כף רגל בניה והתאמה של מדרסים. בוגר תואר ראשון  b.a.p.t באוניברסיטת תל אביב, בוגר תואר שני  בפיזיותרפיה m.a.p.t מאוניברסיטת באר שבע, בעל תואר מאמן מוסמך של ווינגייט, ובוגר קורס מדרסים והנעלה רפואית של מכללת שיאים.
מנהל ש.פ.א מרכז אורתופדי  מכון בוטיק למדרסים המתמחה במתן פתרונות לבעיות כף רגל  בעלי תקן איכות גבוה מכל הסוגים.
כתובת מייל לשאלות והארות   nati.shtain@gmail.com             כתובת הקליניקה: חולון, יהושוע רבינוביץ 58, מרכז דר-גת          טלפון: 035169361 \ 0528306095  
אנה פרגנו לקידום האתר על ידי לחיצה על מקש:      :
למייל מהיר:    מעטפה       לדף גוגל:    מעטפה       לדף פייסבוק:    מעטפה
 

shin splints לרפואנים                                           

שין ספלינטאנטומיה רלוונטית: shin splints.

בין פרק הקרסול ועד פרק הברך נמצאת השוק, בנויה משתי עצמות ארוכות עצם הטיביה (הראשית, מכונה עצם השוק, נושאת כ80-85% מהעומס) ועצם הפיבולה ( משנית, מכונה שוקית נושאת כ15-20% מהעומס). עצמות אלו מחוברות בשני פרקים וממברנה חזקה בינהם ועטופות ב4 תאי שרירים ( compartments) המופקדים על הפעלת הקרסול ( לקריאה עמוקה יותר ניתן לקרא בפרק על כף הרגל האחורית ).    
מדור השרירים הרלוונטי לדיון בנושא בעיית השין ספלינט הינו המדור האחורי העמוק, מדור זה ממוקם אחורית מדיאלית לעצם הטיביה ומכיל את :
השרירים המכופפים את האצבעות, השרירים המכופפים את הבוהן הגדול, ואת שריר הטיביאליס האחורי ( לעיון עמוק יותר ניתן לקרא את הפרק על המדור האחורי העמוק ).

פרקים נוספים בנושא:

שין ספלינט ראשי.
shin splints: מידע לאנשי רפואה.
אבחון וטיפול: כאבים בשוק .
שין ספלינט תרגילים.

 


shin splints: הגדרה על פי ארגון הרפואה האמריקאי.

שין ספלינט תוארה לראשונה בשנת 1913 כ:“spike soreness” בקרב רצים, בשנת 1966 ארגון הרפואה האמריקאי הגדיר את בעיית השין ספלינט ככאב וחוסר נוחות בקדמת הטיביה הנובע מפעילות מתמשכת על משטחי ריצה קשיחים, או כתוצאה משימוש מסיבי במיישרי כף הרגל, כמו כן הם הגבילו את האבחנה לבעיה מוסקולוסקלטאלית שהיא אינה שבר מאמץ, כאב על רקע איסכמי ( תסמונת המדור), או הרניאציה של אחד השרירים מהמדור בו הוא שוכן.
שין ספלינט מתוארת בספרות גם כ medial tibial stress syndrome , כבר ב1974 חוקרים כינו את הבעיה tibial stress syndrom, ובשנת 1980 חוקר בשם דרז כינה את הבעיה לראשונה כ medial tibial stress syndrome או בקיצור mtss .
שמות נשמות נוספים בהם כונתה הבעיה לאורך העשורים האחרונים:
posterior tibial syndrome, inflammatory shin pain, traction periostitis, tibial periostitis, medial shin splint syndrome, soleus syndrome and tibial fasciitis.



שין ספלינט, אטיאולוגיה:

מפת כף הרגל

שין ספלינט לרוב נוצרת כתוצאה מלחצים, עומסי דחיסה וזעזועים על הגפה הרלוונטית, הכאב עשוי להיות על רקע טנדינטיס של גידי שריר הסולאוס או שריר הטיביאליס האחורי, על רקע פריאואיסטיטיס ( דלקת של מעטפת העצם), מיקרו קרעים בשריר הסולאוס, מכופף האצבעות הארוך או הטיביאליס האחורי, תהליך היווצרות שברי מאמץ לאורך עצם הטיביה או עצם הפיבולה, קומפרטמנט סינדרום, כאב על רקע עיצבי או ווסקולרי, קרע במעטפת השריר או מעטפת הקומפרטמנט.
לאורך השנים חוקרים רבים ניסו להתחקות אחר המבנה הספציפי הפגוע במקרים של שין ספלינט, מרבית החוקרים הניחו כי הבעיה נוצרת בפריאוסט לאורך הגבול המדיאלי של עצם הטיביה. פריאוסט מעובה, ריבוי כלי דם ( ווסקולריטי), ואיבוד אוסטאוסיטים בגבול המדיאלי של הטיביה נמצאו במספר מחקרים.
מנגד במחקר שביצע ג'וול על ידי ביופסיה של אינסרציית שריר הטיביאליס האחורי ושריר הסולאוס נמצאו רק בכ 10% סימנים לפריאוסטיטיס של הגבול המדיאלי בעצם הטיביה.
חוקרים אחרים הניחו כי הבעיה אינה בפריאוסט של עצם הטיביה אלה בעצם הטיביה עצמה, מבססים טענה זו על מחקר שמצא ירידה של 23% במינרלים של עצם הטיביה במקרים של שין ספלינט. במחקרים אחרים הוכח כי קיימת עליה בצפיפות המינרלים בעצם הטיביה בקרב מטופלים שהחלימו משין ספלינט, מבססים את ההנחה כי הפגיעה היא בעצם הטיביה וכמו כן היא רוורסבילית.
מחקרים מאוחרים מצביעים על האצה בתהליכי הבניה המטבואלים בעצם הסובלת משין ספלינט, מעלים השערה כי יתכן והפגיעה הינה מקרו שברים בעצם הטיביה עצמה.
מרבית החוקרים מאמינים כיום כי shin splints נוצר כתוצאה ממתיחה של אינסרצית הטיביאליס פוסטריור, הסולאוס או המכופף הארוך של האצבעות, לחצי המתיחה הללו עשויים ליצור דלקת לאורך הפריאוסט או אינסרציית הגיד לעצם.חוקרים אחרים מאמינים כי הסיבה להתפתחות שין ספלינט נעוצה בלחצי הדחיסה המופעלים על עצם הטיביה במהלך הליכה או ריצה, חוקרים אלו מבססים את טענתם על מספר מחקרים שמצאו כי shin splints שכיח יותר בקרב ספורטאים בעלי עצם טיביה דקה.
מסקירה זו ניתן להבין כי קיימת חוסר הסכמה בין החוקרים לגבי מהות הבעיה והגורמים המכאניים היוצרים שין סלינט, קיים צורך במחקר נוסף בכדי להבין טוב יותר את הבעיה והפתרונות לבעיה.


נושאיים נוספים שעשויים לעניין אותך הגולש: רגל קצרה מהשניה, מטטרסלגיה, הלוקס ולגוס, דלקת גיד אכילס, נקע בקרסול.

שין ספלינט, אפידימיולוגיה

שין ספלינט

מחקרים מצביעים כי shin splints מהווה כ 6-16% מהפציעות בקרב אצנים, ומהווה כפציעה השלישית בשכיחותה בקרב אצנים.
במחקר שנערך בשבדיה על כ 495 אצנים הסובלים מכאבים לאורך השוקה. כ58% מהפציעות ומהכאבים באיזור השוקה היו על רקע של שין ספלינט, כ17% מהפציעות והכאבים סביב השוקה אובחנו כשברי מאמץ. שתי הפציעות יחד מהוות כ 75% מהפציעות באיזור השוקה בקרב אצנים.
במספר מחקרים עלתה בעיית הshin splints כגורם מספר אחד בקרב אתלטים צעירים המגבילה אותם בביצוע הספורטיבי.
במחקר שנערך על 130 אצני מסלול נמאו סימפטומים של שין ספלינט בקרב 15.2 % מהאתלטים.
במחקר שנערך על 257 אתלטי מסלול צעירים המתחרים בתחרויות בי"ס, כ 19.5 אחוז מהפציעות זוהו כשין ספלינט.
מחקר שנערך על 125 אצני שטח כ12% הראו סימפטומים של שין ספלינט.
במחקר שנערך על אנשי צבא נמצאה בעיית השין ספלינט כאחת הפציעות השכיחות בקרב חיילים, כ4-10% מהחיילים סבלו מהבעיה בסיומה של טירונות בת 12 שבועות.
במחקר נוסף שנערך על 124 טירונים כ35% פיתחו סינדרומים של שין ספלינט.
בשני מחקרים שנערכו על טירונים בצבא נימצא כי הסיכוי לפתח שין ספלינט גבוה בהרבה בקרב האוכלוסיה הנשית על פני הגברית, במחקר ראשון נמצא כי פי 2 נשים סבלו בשין ספלינט מאשר גברים, במחקר אחר היחס עלה לפי 10.
יחסים דומים נמצאו במספר מחקרים על אתלטים באוניברסיטאות, שם נמצא כי לנשים סיכוי גבוה יותר בטווח של בין 2.5 ועד 6.5 לעבור shin splints. כמו כן מחקר גילה כי לנשים סיוכי גבוה פי 4 להתדרדר ממצב של שין ספלינט לשבר מאמץ לאורך הטיביה.


הגורמים ל shin splints

אימון גופני נכון: shin splints עשוי להווצר כתוצאה מסולם מאמצים לקוי, טכניקת אימון לקויה, חוסר הקפדה על שינה מסודרת ומספקת, חוסר בזמני התאוששות בין יחידות האימון השונות.
הנעלה: נעילת נעליים איכותיות המתאימות למבנה כף רגלו של האצן, שימוש בנעליים בעלות בולם זעזועים איכותי, החלפת נעלי ריצה כל 600-800 ק"מ עשויים למנוע היווצרות פציעה מסוג שין ספלינט.
משטחי ריצה: ריצה על משטחי ריצה קשיחים, חוסר גיוון במשטחי ריצה עשוי לחשוף את המתאמן לפציעות מסוג שין ספלינט.
מבנה גוף: עצם טיביה דקה, רגליים בעלות פרונציית ייתר ולעיתים אף רגליים בעלות מבנה סופינטורי עשויות להגביר את הסיכוי ללקות בפציעה מסוג שין ספלינט.
הסטוריה רפואית: היסטוריה הכוללת נטייה חוזרת לשין ספלינט, עשויה להעיד על סיכוי גבוה יותר ללקות בשין ספלינט חוזר.
איזון שרירי: מחקרים רבים תומכים בתפיסה שמעניקה משקל רב לאיזון שרירי, כח, קואורדינציה וגמישות במניעת פציעה מסוג שין ספלינט. חוסר איזון שרירי הנובע מחולשה וגמישות של קבוצות שרירים מסוימות לעומת שרירים אנטגוניסטים קצרים וחזקים מידי עלול לשנות את תבנית ההליכה ולהגביר את העומס על עצם השוק.
במספר מחקרים נמצא כי קיצור של שרירי הסובך ( גסטרוקנמיוס+ סולאוס) או של גיד אכילס עשויים להגביר את הסיכון לקבלת shin splints. במחקר שנערך ב2009 נמצא קשר בין החולשה בשרירים התומכים במפרק הירך לבין הסיכון לפציעות ריצה ברגליים ובכללם שין ספלינט.



פרקים נוספים בנושא:

שין ספלינט ראשי.
shin splints: מידע לאנשי רפואה.
אבחון וטיפול: כאבים בשוק .
שין ספלינט תרגילים.